שלבי העבודה באיטום גג

עבודת איטום היא רצף קבוע של שלבים, וכמעט כל כשל בענף הוא שלב שדילגו עליו ולא חומר גרוע. הדף עובר על הסדר האמיתי, מהאבחון ועד מבחן ההצפה, כך שאפשר לעמוד על הגג ולבדוק כל שלב לבד. חומר יקר על תשתית שלא הוכנה נכשל כמו חומר זול.

שלב 1: בדיקה ואבחון

הטעות הראשונה היא לחפש את החור מעל הכתם. מים שחדרו נעים אופקית בין השכבות עד שהם מוצאים את הסדק הראשון בתקרה, ולכן הכתם יכול להופיע שלושה מטרים ממקום החדירה או בחדר אחר.

אבחון הגון מתחיל במפה של הגג: קולטנים, פרטים, סדקים, ואיפה נשארות שלוליות אחרי גשם, ואז מדידת רטיבות בתשתית ולא רק מבט. שאלה אחת מצמצמת חצי מהאפשרויות: מתי הכתם מופיע. בזמן הגשם עצמו זו חדירה ישירה דרך פגם פתוח. יומיים אחריו, אלה מים כלואים בשכבות הגג. כתם שמופיע גם בקיץ בלי גשם הוא כמעט תמיד צנרת או עיבוי מזגן.

שלב 2: הכנת התשתית

השלב שקובע אם העבודה תחזיק, וגם הראשון שנחתך כשמוכרים מחיר נמוך. הוא כולל ניקוי יסודי (טאטוא ושטיפה בלחץ מבוקר), הסרת כל שכבה ישנה שאינה אחוזה, חשיפת בטון מתפורר עד לחומר בריא ותיקונו, טיפול בסדקים, ולבסוף פריימר.

בדיקת ההיפרדות פשוטה ואפשר לבקש לראות אותה: חותכים ריבוע קטן בשכבה הקיימת ומושכים. אם היא עולה בקלות, היא יורדת מהגג. סדק מטופל בהרחבה לחתך פתוח, ניקוי ומילוי בחומר תיקון או במסטיק גמיש, לא במריחה מעליו. הפריימר מקבע אבק ומשפר הדבקה, ואינו עובד על תשתית לחה.

ההכנה לוקחת לרוב בין שליש למחצית מזמן העבודה כולה.

שלב 3: שיפועים וניקוז

איטום לא נועד להחזיק מים אלא להוציא אותם. גג שטוח נבנה עם שיפוע קל אל הקולטנים, בסביבות אחוז עד שניים, והקולטן אמור להיות הנקודה הנמוכה בגג. שלולית שלא מתייבשת בתוך יומיים היא עדות לשיפוע כושל, ומים עומדים מוצאים כל פגם ומזרזים את הזדקנות החומר.

התיקון נעשה לפני האיטום ולא אחריו: שכבת שיפועים מתערובת קלה, הנמכת הקולטן, ולעיתים קולטן נוסף.

שלב 4: פרטי הקצה, כאן נגמרות ההצעות הזולות

השטח הפתוח הוא החלק הקל. כמעט כל נזילה מתחילה בפרט:

• חיבור לקיר ולזקיף: האיטום חייב לעלות על הקיר ולא להיעצר בפינה. בבסיס מבצעים רולקה משופעת שמונעת קיפול חד, ובראש נדרש סיום מעוגן: חריץ בקיר, פח סיום או מסטיק. שכבה שנגמרת באמצע הקיר היא משפך.
• מעקה: כל עיגון הוא חור שנקדח דרך הגג, ואף המים בקצה הראש קובע אם הגשם ניגר החוצה או חוזר על הקיר.
• סף הדלת והמחסום: האיטום עולה מעל מפלס הריצוף הגמור. סף נמוך מדי מכניס מים בכל גשם עם רוח.
• קולטי ניקוז: השכבה נכנסת לתוך גוף הקולטן ולא נעצרת סביבו, עם אוגן מהדק וסבכה נגד סתימה.
• חדירות צנרת: כל צינור, כבל וניקוז מזגן צריך צווארון אטום ורצוי שרוול. מסטיק לבדו מחזיק שם שנה או שתיים.
• בסיסי דודי שמש ומזגנים: רגליים מונחות על בסיסי בטון מוגבהים או על פדים, ולא מוברגות דרך האיטום. בעבודה רצינית מרימים אותם זמנית, אוטמים תחתם ומחזירים.

שלב 5: שכבת האיטום ושלוש הדרכים להניח אותה

הלחמה. יריעות ביטומניות נפרסות ומולחמות במבער, בחפייה של כמה סנטימטרים בין גליל לגליל. הסימן שהחפייה נסגרה הוא חרוט ביטומן קטן שנסחט לאורך הקו. עבודה באש מחייבת סילוק חומרים דליקים ומטף בהישג יד.

מריחה. ציפוי נוזלי נמרח בגלגלת או במברשת, לפחות שתי שכבות בכיוונים מוצלבים, עם ייבוש מלא ביניהן. בפרטים ובסדקים משלבים רשת שריון בשכבה הרטובה.

התזה. אותו סוג חומר מרוסס בציוד מכני, מכסה שטח גדול מהר ובלי תפרים ומצוין על גגות מסובכים, אך רגיש לרוח ותלוי בכיול המכונה.

בשלוש הדרכים קובע העובי שנשאר אחרי הייבוש, לא מספר הדליים שהגיעו. כדאי לבקש מראש כמה קילוגרם למטר מרובע מיועדים לשכבה.

שלב 6: שכבת הגנה וסיום

כמעט אף שכבת איטום לא אמורה להישאר חשופה לשמש הישראלית. מעליה בא גימור: פוסלת מינרלית על יריעה, שכבה בהירה מחזירת קרינה על ציפוי נוזלי, ובגג מרוצף הריצוף עצמו. הסיום כולל גם פינוי הפסולת, החזרת הדוד והמזגנים ובדיקה שהמרזבים פתוחים.

שלב 7: מבחן ההצפה

זו הבדיקה היחידה שמוכיחה שהעבודה עובדת. סותמים את הקולטנים, ממלאים את הגג במים לגובה של כמה סנטימטרים ותמיד נמוך מקצה האיטום שעולה על הקיר, ומשאירים 24 עד 48 שעות. בודקים את התקרה מלמטה לאורך הזמן הזה, לא רק בסוף, ואז מרוקנים בהדרגה.

לא כל גג מתאים להצפה: משקל המים כבד, ובמבנה ישן או בגג משופע בודקים בהשפרצה ממושכת אזור אחר אזור. גג שנמסר בלי בדיקה כלשהי הוא גג שאיש לא בדק, והבדיקה הראשונה שלו תהיה הגשם, אחרי שכבר שולם.

חמישה סימנים שרואים מלמטה שהעבודה נעשתה מהר

• השכבה נגמרת בקו ישר על הקיר, בלי עלייה מסודרת ובלי סיום מעוגן בראשה.
• כתמי חומר על הריצוף, על קיר המעקה ועל הצנרת: מי שלא כיסה גם לא הקפיד בפרטים.
• שאריות עבודה בפינת הגג: גלילים ריקים וחתיכות יריעה.
• הקולטן: סבכה חסרה, שאריות חומר בתוכו, ושלולית שנשארת סביבו אחרי גשם.
• גוון לא אחיד, כתמים שדרכם מציץ הצבע הקודם, או בועות כבר בשבועות הראשונים.

מזג אוויר ועיתוי

שני כללים חוצים את כל החומרים. לא מיישמים על תשתית לחה: לחות שנכלאת מתחת לשכבה חדשה מתאדה בקיץ ומרימה אותה בבועות. בדיקה זולה: מדביקים יריעת פוליאתילן שקופה ללילה, ובבוקר בודקים אם יש טיפות מתחתיה. לא מיישמים לפני גשם: כל חומר צריך שעות ולעיתים ימים עד עמידות למים.

מכאן חלון עבודה ברור, בערך מאפריל עד אוקטובר. בחודשים הקרים גם ביום יבש הגג נשאר רטוב מטל עד שעות הבוקר המאוחרות. ספטמבר ואוקטובר הם העמוסים ביותר, ולכן העבודה הרגועה נעשית באביב ובתחילת הקיץ.

הסדר זהה בכל החומרים, אבל מה שמניחים בשלב 5 משתנה, וההשוואה בין המשפחות נמצאת בדף חומרי איטום לגגות. מי שעוד לא בטוח אילו פרטים רלוונטיים לגג שלו יתחיל בדף סוגי גגות, ומה כולל השירות וכמה זמן הוא לוקח מפורט בדף איטום גגות.