ראשי ← סוגי גגות

תיקון גגות רעפים

בישראל, גג רעפים הוא כמעט תמיד רעפים שהונחו מעל תקרת בטון משופעת. זה הבדל מהותי מהגג האירופי או האמריקאי, שבו הרעף יושב על מבנה עץ פתוח, והוא משנה את כל אופן החשיבה על תיקון. הרעף כאן אינו האיטום. הוא שכבת ההדיפה הראשונה, והאיטום האמיתי חבוי מתחתיו.

מה באמת מחזיק את המים בחוץ

סדר השכבות בגג רעפים ישראלי טיפוסי הוא: תקרת בטון משופעת, שכבת איטום או יריעה תת-רעפית שנפרסת עליה, מסגרת אחיזה או טיט, ומעליהם הרעפים.

הרעפים עושים את רוב העבודה במובן הכמותי: הם מפילים את הגשם במורד השיפוע לפני שהוא מספיק לחדור. אבל בכל גג רעפים עוברת כמות מסוימת של מים מתחת לרעפים, בעיקר ברוח חזקה שדוחפת גשם כלפי מעלה בין החפיפות. את הכמות הזאת אמורה לתפוס היריעה שמתחת ולהוביל אותה החוצה אל המזחלה. לכן מצב היריעה קובע הכל.

זו גם הסיבה שנזילה בגג רעפים כמעט אף פעם אינה רק רעף שבור. רעף שבור מגדיל את כמות המים שמגיעה ליריעה. הנזילה בפנים אומרת שהיריעה כבר לא עושה את שלה, או שהיא מעולם לא הותקנה. בגגות מסוימים משנות השבעים והשמונים אין יריעה בכלל, רק טיט, ובאחרים היא יריעת ביטומן דקה שהתקשתה והתפוררה.

בדיקה פשוטה: מרימים כמה רעפים באזור הכשל ובאזור תקין, ומסתכלים. יריעה שנשברת ביד או מתפוררת למגע היא סוף החיים של הפתרון, גם אם הרעפים שמעליה נראים חדשים.

נקודות הכשל הקלאסיות

• רכסים ומכסי רכס. הטיט שמחזיק את מכסי הרכס מזדקן, נסדק ונופל בפיסות. זו נקודת הכשל הנפוצה ביותר, והיא גם הכי גלויה לעין מהקרקע. מערכת רכס יבשה, שמחוברת מכנית ומאפשרת אוורור, נחשבת עמידה יותר מטיט.
• חיבור לקיר או לארובה. בכל מקום שבו המשטח המשופע פוגש אנך נדרש פרט חיבור שנכנס לחריץ בקיר ומכוסה. פינת טיט שנמרחה במקום פרט אמיתי תיסדק, וזו שאלת זמן.
• חלונות גג. דורשים ערכת חיבור עם סדר חפיפות מדויק מול הרעפים שמעל ומתחת. התקנה הפוכה מייצרת נזילה שנראית כמו תקלה בחלון.
• מזחלות ומרזבים. עלים, מחטי אורן ועפר סותמים; חיבורים מחלידים; שיפוע שגוי מחזיר מים לאחור מתחת לשורת הרעפים התחתונה.
• רעפים שבורים או שזזו. מהליכה לא נכונה על הגג, מרוח, ומתנועה תרמית לאורך שנים.
• ציפורים וקינון יונים. יונים מקננות מתחת לשורה התחתונה, חוסמות את מעבר האוויר ואת נתיב הניקוז ומזהמות את המזחלה. מסרק אוורור בקצה התחתון פותר את זה בלי לחסום את זרימת האוויר.

שלוש רמות של טיפול

תיקון נקודתי. החלפת רעפים שבורים, ביסוס מחדש של מכסי רכס באזור, תיקון פרט חיבור אחד, ניקוי מזחלה. מתאים כשהכשל מקומי, מזוהה בוודאות, והיריעה שמתחת עדיין בריאה. זול, מהיר, ולעיתים קרובות מספיק לחלוטין.

הרמת רעפים והחלפת יריעה באזור. מסירים את הרעפים מעל האזור הכושל, פורסים יריעה חדשה עם חפיפה נכונה אל היריעה הקיימת, ומחזירים את אותם רעפים אם הם שלמים. מתאים כשהכשל מרוכז במדרון אחד או סביב פרט גדול.

חידוש מלא. כל הרעפים יורדים, יריעה חדשה נפרסת על כל שטח הגג, פרטי החיבור נבנים מחדש, והרעפים חוזרים או מוחלפים. מתאים כשהיריעה שבירה בכל מקום שבודקים, כשיש נזילות בכמה נקודות בלתי תלויות, או כשהגג עבר את שלושים שנותיו הראשונות. הבדיקה הזאת שווה כסף: הפרש המחיר בין הרמת אזור לחידוש מלא גדול, ואין טעם לשלם אותו בלי שמישהו הרים רעפים והסתכל.

למה "פשוט למרוח ציפוי על הרעפים" היא בדרך כלל התשובה הלא נכונה

ההצעה הזאת נשמעת הגיונית וזולה, והיא מייצרת נזק שקשה להפוך. ציפוי רציף שנמרח על פני הרעפים מדביק אותם זה לזה ואל הטיט, חוסם את מעבר האוויר ואת נתיבי הניקוז הקטנים שבין הרעפים, וכולא לחות בין הרעף ליריעה ולבטון. על משטח משופע שחשוף לקרינה מלאה ולמחזורי התפשטות והתכווצות יומיים, ציפויים כאלה נוטים להיסדק ולהתקלף תוך שנים ספורות.

מה זה עולה בהמשך: מרגע שהרעפים מודבקים, אי אפשר להחליף רעף בודד בלי לשבור אותו ואת שכניו, ותיקון נקודתי שהיה עולה מאות שקלים הופך לעבודה רחבה. גם הסרת הציפוי עצמה היא עבודה. בנוסף, שינוי כזה עלול לפגוע באחריות היצרן על הרעפים. הציפוי גם לא נגע בבעיה: היריעה שמתחת נשארה בדיוק כפי שהייתה.

אוורור מתחת לרעפים

בין הרעף ליריעה אמור לעבור אוויר, מהקצה התחתון אל הרכס. הזרימה הזאת מייבשת עיבוי, מאריכה את חיי היריעה ומורידה במידה מסוימת את החום שנכנס אל החלל שמתחת. טיט שנמרח בעודף, קינון ציפורים או ציפוי אטום חוסמים אותה, והתוצאה היא לחות קבועה בדיוק במקום שבו היא הכי מזיקה. כשמחדשים גג, מערכת רכס מאווררת ומסרק בקצה התחתון הם שני פרטים קטנים שמשנים את אורך החיים.

בטיחות וגישה

גג משופע אינו משטח הליכה. רעף נשבר תחת דריכה במרכזו, והוא חלקלק כשהוא רטוב או מאובק. עבודה בגובה על גג משופע מחייבת אמצעי עצירת נפילה ועובד שהוסמך לכך, לפי תקנות הבטיחות בעבודה בנושא עבודה בגובה. בפועל, המשמעות למזמין העבודה היא שלא כל מי שמוכן לטפס לגג הוא מי שמותר לו, וששאלה על ציוד הבטיחות היא שאלה סבירה לחלוטין בשלב ההצעה.

אורך חיים

רעף בטון עצמו עמיד עשרות שנים ולרוב שורד את היריעה שמתחתיו. היריעה התת-רעפית נמצאת בטווח של חמש עשרה עד עשרים וחמש שנים, תלוי בסוג ובחשיפה. טיט רכס מגיע לעשר עד חמש עשרה שנים לפני שמתחיל להיסדק, ומערכת רכס יבשה עמידה יותר.

טווחי מחיר

עובדה שכדאי להכיר: היקף החיפושים בישראל אחרי תיקון גגות רעפים גדל בחדות בשנים האחרונות. הסבר סביר, אף שאין לו הוכחה פורמלית, הוא שגל הבנייה הרוויה בגגות רעפים משנות השמונים והתשעים הגיע בדיוק לגיל שבו היריעה שמתחת מסיימת את חייה. אם זה נכון, מדובר בגל שרק מתחיל.

מה לשאול לפני שמתחילים

• הרמתם רעפים כדי לראות את היריעה, ובאיזה מצב היא?
• האם ההצעה היא תיקון נקודתי, החלפת יריעה באזור, או חידוש מלא, ומה ההפרש?
• איך נבנה פרט החיבור לקיר, ומה קורה במזחלות?
• הרכס חוזר בטיט או במערכת יבשה מאווררת?
• הרעפים הקיימים חוזרים למקומם, וכמה מהם צפויים להישבר בדרך?
• מה כוללת האחריות, ובאילו תנאים היא מתבטלת?

מי שמתלבט אם בכלל מדובר בגג רעפים או בגג משופע מסוג אחר ימצא את הזיהוי בדף סוגי גגות. משטח שטוח ומרוצף מתנהג אחרת לגמרי ומטופל באיטום גג מרוצף, ומרפסת, שהיא מקרה קטן וצפוף בפרטים, מקבלת דיון נפרד באיטום מרפסת. השוואת טווחי מחיר בין סוגי העבודה מרוכזת במחירי איטום.